top of page
חיפוש
תמונת הסופר/תSarah Barkai

תיאום כוונות – איך כותבים הצהרת כוונות לסרט או לסדרה

 

אחד הדברים הכי חשובים שתכתבו בתיק ההגשה שלכם הוא מסמך הצהרת הכוונות. קשה להסביר כמה זה קריטי וכמה אסור לזלזל בו. אסור לזלזל באף אחד מהשלבים של ההגשה אבל הצהרת הכוונות היא אולי הדבר הכי חשוב.


כשהתחלתי לכתוב ולהגיש לקרנות, היה לי מאוד קשה עם הצהרת הכוונות. בהתחלה לא הבנתי בכלל מה רוצים ממני ואז הבנתי שזה מאוד קשה לי לחלוק עם זרים את הרגשות האינטימיים שהביאו אותי לכתוב. במובן מסוים כתיבה היא סוג של מנגנון הגנה או מנגנון התמודדות עם המציאות והרגשות שלנו כלפיה, ולרובנו יותר נוח להישאר מאחוריו. היה לי מאוד קשה להסביר דרך המקלדת למה כתבתי את מה שכתבתי. אבל עם הזמן הבנתי שלא רק שזה חלק בלתי נפרד מהעשייה לדבר על מה שגורם לכם לכתוב, זה גם יהפוך אתכם ליוצרים יותר טובים אם תדעו מה מניע אתכם.


דברו איתם


עד לשעה זו עדיין לא המציאו בינה מלאכותית שתחליט מי מקבל תקציב ומי לא. עד שימציאו כזו מי שמחליט על היצירה שלכם זה בני אדם כמוני כמוכם ואתם צריכים להרשים אותם. כמו שהסברתי בפוסט על לקטורה מי שמחליט אילו תסריטים ימשיכו הלאה לקבל תקציבי פיתוח או הפקה הם יוצרים מהשורה ועובדי הקרן שהגשתם אליה.


אם המטרה של התקציר הוא להכיר את היצירה שלכם, מטרתה של הצהרת הכוונות היא להכיר אתכם. הקוראים מבקשים לדעת מי אתם, מה הקשר שלכם לפרויקט ואם יש לכם חזון ברור עבור מה שכתבתם. בשלב הזה אתם צריכים לחפור עמוק ולחזור אחורה בזמן לרגע שהחלטתם לכתוב דווקא את הסיפור הזה ולהסביר למה. הלקטורים רוצים לדעת למה דווקא אתם הכי מתאימים לספר את הסיפור הזה, בין אם מדובר בסיפור אמתי או בדיוני, משהו גרם לכם לבחור את הנושא, את הסיפור ולרצות להשקיע בו את זמנכם. אל תתביישו לספר למה התחברתם, מה זה הזכיר לכם, עם איזה אלמנט הזדהיתם בסיפור. הצהרת הכוונות היא המקום לדבר מהלב.


מה לא לעשות


משהו שמפריע לי אישית בהגשות שקראתי, בלי שמות. כיוון שהרבה יודעים שצריך לספר על קשר אישי, לפעמים אנחנו נתקלים בהצהרת כוונות שמנסים ליצור קשר בכוח עם הנושא או הסיפור. זה קורה בעיקר בסרטים דוקומנטריים כאשר יוצרים מנסים למצוא דבר שמחבר אותם ליצירה וזה נראה מאולץ. הסוד הוא שלא חייבים להיות חלק מהסיפור, בעיקר עם יצירה דוקומנטרית, העניין שלך בסיפור והעובדה שזה מסקרן אותך ושאתה מנסה להבין את הנושא, רוב הזמן מספיק. מאות במאים של סרטי אימה הם גברים סטרייטים שעושים סרטים שמדברים על אלימות נגד נשים, והם עושים את זה מצוין! מספיק שאתה אנושי ומשהו ריגש אותך, הפחיד אותך או זעזע אותך כדי לשבת לכתוב משהו.


בכנות


העצה הכי טובה שאפשר לתת היא תהיו כנים עם עצמכם ועם הלקטורים. המניעים שלכם חשובים בדיוק כמו הסיפור עצמו. תנסו לסובב את המצלמה אליכם, למרות שאתם לא רגילים, ולדבר מהלב.

 

 

 

 

11 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page